מאז תחילת המילניום, אני חוקרת את הארכיונים הקולוניאליים הישראליים, במטרה לפצח את המבנה, התכנים ודרכי הפעולה שלהם. המטרה היא להקים ארכיון פוסט-קולוניאלי/דה-קולוניאלי "נגדי" (counter archive), המבוסס על מקורות וארכיונים קולוניאליים ישראליים. זאת, תוך התחשבות בתנאים הספציפיים של הקולוניאליזם הישראלי. בעוד הארכיונים הקולוניאליים מוחקים את ההיסטוריה והעבר הילידיים, הארכיון ה"נגדי", מוקם על חורבות הארכיון הקולוניאלי הישראלי. הוא שואף להחזיר את תוכנם לאוכלוסייתם המקורית ולמרחב הציבורי, תוך קריאה לתהליכי דמוקרטיזציה. ארכיון אלטרנטיבי חדש זה שואף לספר ולהחזיר את הידע על ההיסטוריה הפלסטינית. למשל, של הכפרים הפלסטיניים שבהם נעקרה וגורשה אוכלוסייתם (לפני ואחרי הגלות), או של האוכלוסייה הפלסטינית שנותרה בפלסטין תחת משטר צבאי, זרים בבית; או את המחיקה והניסיון לשלוט בהיסטוריוגרפיה ובתרבות הפלסטינית כדי לתמוך בנרטיב הישראלי הרשמי. הארכיון הדה-קולוניאלי אוסף חומרים בעלי הקשר ילידי מהארכיונים הקולוניאליים הישראליים תוך הדגשת הכוחות הפיזיים והפרשניים שהופעלו עליהם. המטרה, היא, אם כן, להפוך את הארכיון הקולוניאלי הישראלי - הדכאני וההרסני, לאתר אוטונומי יותר - לא רק את החומרים עצמם, אלא גם את האופן שבו הם מוצגים, נקראים ומפורשים.
ערים בקונפליקט-ארכיון ויזואלי הינו פרויקט בבניה העוסק באיסוף חומרים הקשורים להיסטוריה הויזואלית של הערים "המעורבות" בישראל. תחילתו, עם המחקר לתערוכה חיפא/חיפה 1948, שביקש לספר את הנרטיב הפלסטיני לצד זה הציוני, אך סוכל עקב החשש של הממסד החיפאי מהצגת ההיסטוריה בצורה מאוזנת. הפרויקט מבקש לבנות מסד נתונים ויזואליים החושפים את השינויים הדמוגרפים, הגיאוגרפים, האורבניים, החברתיים והאחרים שחלו בערים אלה. כך למשל, גלי הגירה גדולים לירושלים המערבית, לחיפא/חיפה וליאפא/יפו בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים של יהודים ושל ערבים ממדינות ערב השכנות שינו את המרקם של "הערים המעורבות". השינוי המהותי בערים חל במלחמת 1948 שהביאה להרס של היישות הפלסטינית, של יישובים פלסטינים רבים ושל מרבית מהערים המעורבות. הפרויקט מבקש לתת ייצוג לנרטיב ולהיסטוריה של כלל האוכלוסיות הגרות בערים, ובעיקר לזו של האוכלוסייה הפלסטינית, שהודרה בשיטתיות ממוקדי הכח, ממשאבים ומתשתיות ונדחקה מהשיח, מתוכניות הלימודים, מנראות במרחב ומהתודעה הציבורית הישראלית.
המונח "ערים מעורבות" מתייחס לכמה ארכיטיפים של ערים שהעבר וההווה שלהן נטוע בקונפליקט לאומי: עיר "מעורבת" שהתגוררה בה אוכלוסיה יהודית ופלסטינית נרחבת והפכה בעקבות מלחמת 1948 לעיר בעלות רב יהודי ומיעוט פלסטיני (חיפא/חיפה); ערים שהיו מעורבות עד סוף שנות העשרים (עאכא/עכו) ועד אמצע שנות השלושים (יאפא/יפו), הפכו בעלות דומיננטיות פלסטינית עד 1948 ובעקבות מלחמת 1948 בעלות רב יהודי ומיעוט פלסטיני; ערים שהיו "מעורבות" עד 1948 והפכו בשנות החמישים והשישים לערים עבריות (סאפד/צפת, טבריא/טבריה וירושלים המערבית); ערים שהיו פלסטיניות עד 1948 והפכו "מעורבות" (אל-רמלה [שהפכה לרמלה], אל-ליד [שהפכה ללוד]) וערים פלסטיניות שהפכו לעבריות ובעשורים האחרונים הפכו לערים "מעורבות" (למשל, באר אל-סבע/באר-שבע). הארכיון אוסף בעיקר חומרים ויזואליים המתארים היסטוריה זו של קסטסטרופה, אי שיוויון, הדרה וכדומה באמצעות תצלומים, כרזות וכדומה אך גם מסמכים אחרים בעלי חשיבות מגופים ציבוריים, מאספנים וממשפחות ואנשים פרטיים.
ביוגרפיה/תערוכות, קטלוגים וספרים
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
